השור הזועם: קוסטה הוא התשובה לבעיות של ספרד

דייגו קוסטה נחשב לאזרח ספרדי כבר קרוב לחמש שנים, אבל אף פעם הוא לא קיבל את האהבה וההערכה מהציבור. אחרי ששכח ממונדיאל 2014 הקודר והשאיר את העצבים בבית, החלוץ סוף סוף הוכיח שהוא יכול להיות נכס בנבחרת. האם לה רוחה תמשיך להרוויח ממנו?

דני פורת
דני פורת  20.06.18 - 12:00
תחילת כתבה

דייגו קוסטה הוא פקעת של אמוציות. על המגרש מדובר בשחקן שאתה מת לשחק איתו ושונא להיות בצד השני של כר הדשא. מחוץ לשם, הוא תמיד אומר מה שהוא חושב, גם אם לא בא לכם לשמוע. דווקא אחרי ההופעה המצוינת ב-3:3 מול נבחרת פורטוגל במשחק הפתיחה של ספרד במונדיאל, החלוץ הבכיר של הנבחרת הציג את הגרסה המתונה באישיותו ובאופן קצת מפתיע אפילו שמר על איפוק.

"היום אני קצת יותר שמח מימים אחרים אחרי שכבשתי פעמיים", סיפר קוסטה במסיבת העיתונאים בסוצ'י, "אני מקבל את הביקורות שהיו נגדי. זה דבר נורמלי כשהדברים לא הולכים כמו שצריך. אני צריך לעבוד קשה ולסתום את הפה", הוסיף השחקן שתקופה ארוכה שימש כשק החבטות של התקשורת ומושא להקנטות על ידי הציבור, גם בשל אופיו אבל לא פחות בשל היכולת הפושרת שהציג במדים הלאומים עד כה.

מאז קיבל את האזרחות הספרדית בספטמבר 2013, אף פעם לא באמת הייתה אידיליה בינו לבין הקהל הספרדי או התקשורת המקומית. אוהדי אתלטיקו מדריד כמובן חולים על החלוץ שנולד בברזיל וחזר העונה לקדנציה שניה במועדון אחרי הסכסוך המתוקשר עם מאמנו בצ'לסי, אנטוניו קונטה. שאר הציבור בספרד, ביניהם כמובן אוהדי ריאל וברצלונה, שאכלו ממנו קש במשחקי הליגה בין הקבוצות, עדיין מסתכלים עליו כנטע זר ופרובוקטור לא קטן וכמי שצריך להוכיח את עצמו בשביל ללבוש את המדים היוקרתיים של הנבחרת.

בקיץ 2014 הגיע קוסטה כאלוף ספרד למונדיאל הראשון שלו עם הסלקסיון לאחר שהעדיף אותה על פני המדינה המארחת. התפקיד שיועד לו היה לרשת את דויד וייה, מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, איתו שיתף פעולה בעונת האליפות של הקולצ'ונרוס. כולם זוכרים אחרי זה נגמר. קוסטה פתח בשני המשחקים הראשונים מול הולנד וצ'ילה והיה שותף להופעה מזעזעת והתפרקות קולקטיבית של דור הזהב עם שני הפסדים שבעטו את הנבחרת החוצה משלב הבתים עוד לפני המשחק השלישי מול אוסטרליה. וכל זה אחרי שקוסטה סופג בוז באצטדיונים בסלבדור ובמרקאנה, לא מהקהל הספרדי, כי אם מהברזילאי שלא שכח לו את "העריקה".

את יורו 2016 קוסטה יכול להוציא גם כן מהרזומה, בעיקר משום שלא השתתף בו. המאמן ויסנטה דל בוסקה הודיע ערב הטורניר כי לא זימן את החלוץ (אז בצ'לסי) בגלל מצבו הבריאותי. בעוד עיתונאים רבים סברו כי אי הכללתו ב-23 של לה רוחה הגיע בשל היחסים המתוחים שהיו לו עם המאמן ויתר שחקני הנבחרת. בכל מקרה, המהלך של דל בוסקה זכה לגיבוי מוחלט. למרות שהנבחרת הודחה בשמינית הגמר מול איטליה, קוסטה הגיע לאותו קיץ עם שער בודד בנבחרת ב-12 הופעות, כך שאף אחד לא בא בטענות למאמן.

גם לקראת המונדיאל ברוסיה היו לא מעט ספקות לגבי קוסטה. אמנם היכולת שלו במשחקי המוקדמות הייתה כבר הרבה יותר משביעת רצון עם חמישה שערים בחמישה משחקים, אבל צריך לזכור שהחלוץ ממוצא ברזילאי הגיע לחודש יוני עם חמישה חודשים בלבד של כדורגל ברגליים. הסנקציות על העברות שהטילה פיפ"א על אתלטיקו, לא אפשרה לקולצ'ונרוס לשתף את השחקן לפני חודש ינואר 2018. קוסטה לא שיחק כדורגל חצי שנה, אבל כן עבד על הגוף, הוריד 8 קילוגרמים ממשקל גופו וחזר בסערה עם שער וכרטיס אדום במשחק הליגה הראשון שלו בוונדה מטרופוליטנו. כמה מתאים לו.

פרננדו היירו, מאמן החירום של ספרד, התלבט לפני המשחק מול פורטוגל האם לתת את החולצה של מספר 9 לקוסטה או ליאגו אספאס ורודריגו, לאחרונים היו מספרים טובים יותר מקוסטה אם מנתחים שערים פר דקות. היירו היה צריך לבחור בין הפיזיות או המהירות והדינמיות של שחקני סלטה ויגו ו-ולנסיה. הדילמה הייתה קשה ומובנת לחלוטין שכן מאז ימי לואיס אראגונס, ספרד של הטיקי טאקה דאגה תמיד להחזיק חלוץ (אמיתי או מזויף) קטן מידות שמבין באופן עיוור את הקישור  שכולל את המוסרים הטובים בעולם כגון אנדרס אינייסטה, דויד סילבה ואחרים.

במידה רבה חוסר ההתאקלמות של קוסטה בספרד בקדנציה הראשונה בספרד הייתה כתוצאה מהפערים והדרישות בנבחרת. בעוד באתלטיקו מדריד ובצ'לסי הוא הטריד את ההגנות במשחק הלחץ שלו ועשה קריירה יפה של שערים במתפרצות ובמצבים נייחים, בספרד הדברים הלכו הרבה פחות טוב. אבל היירו האמין בו ובמשחק מול פורטוגל הוכח שהשילוב הזה בין העוצמה הפיזית והנוכחות עם הגב לשער של קוסטה לבין משחק הנעת הכדור הספרדית יכול לעבוד, בטח מול בלמים חסונים כמו פפה וז'וזה פונטה. לכולם ברור שאם קוסטה ימשיך לספק את הקילריות האופיינית שלו, ספרד לה יש סגל כמעט מושלם, יכולה ללכת עד הסוף. בסופו של דבר היירו הימר על הסוס הנכון כשבחר להכליל את קוסטה בהרכב, השאלה האם זה המתכון גם מול יריבות אחרות ופחות פיזיות.

צריך לזכור שספרד החדשה, כלומר זו שיצר לופטגי (והיירו ממשיך בקו שלו), היא נבחרת שפחות מבוססת על הנעת כדור מצד לצד כמו בתקופת דל בוסקה, אלא מנסה למצוא פתרונות יצירתיים נוספים בהתקפה. שלושת השערים שכבשה בדרבי האיברי בסוצ'י היו מאוד "לא ספרדיים": השער הראשון של קוסטה היה כתוצאה מכדור ארוך, עליו השתלט עם המון כוח (ועבירה שביצע על פפה ונעלמה מעיניי השופט), השתלטות יפה על הכדור ובעיטה חדה בין שני מגנים לרשת. השני הובקע בתרגיל מכדור נייח אותו קוסטה הפך לצמד והשלישי נכנס אחרי בעיטה של מגן (נאצ'ו) מחוץ לרחבה.

אמנם ספרד לא ניצחה במשחק שבו כבר חזרה להוביל וסבלה מיום הגנתי חלש ומופע פנומנלי של כריסטיאנו רונאלדו בצד השני, אבל היא הרוויחה את דייגו קוסטה, שפתח את המונדיאל בצורה חלומית ומסמן את תכנית המגירה החדשה של ספרד. "בתוך תוכה הגיעה ספרד עם לא מעט חששות וספקות למונדיאל, במיוחד אחרי פיטורי לופטגי. אולי היא מצאה תשובה בלתי צפויה שיכולה להציל לה את הטורניר", כתב העיתונאי אד מיילון באינדיפנדנט על קוסטה. אם הבריון השכונתי ימשיך בכושר הזה, אולי אפילו יצליח להיכנס ללב של האוהדים.

הדפס