להכות בברזל: משימת חייו של פרננדו היירו

פרננדו היירו לא דמיין לרגע שהוא האיש שיצטרך להוביל את נבחרת ספרד בגביע העולם. הפיאסקו של ז'ולן לופטגי הותיר את שחקן העבר של ריאל מדריד והלה רוחה בקדמת הבמה. האם המנהל הטכני, שהרזומה שלו כמאמן ראשי כמעט בלתי קיים, יעמוד באתגר?

"היירו" בספרדית זה ברזל ובספרד לאורך סוף שנות השמונים והתשעים נחשב פרננדו היירו ליסוד העיקרי בהרכבת מרכז ההגנה של ריאל מדריד והנבחרת. גם בימים הקשים של הסלקסיון ובכישלונות הרבים להם היה שותף, תמיד היה שם זקוף קומה, נאמן לדגל ונתן את כל כולו עד טיפת הדם האחרונה. השאלה האם מהחומר הזה אפשר גם להפיק זכייה בגביע העולם, יומיים בלבד לאחר שהוזעק לתפקיד הזר לו כמאמן בתום אחד הסקנדלים הגדולים בתולדות ספרד?

היירו, שחזר לקדנציה שנייה כמנהל טכני של הנבחרות לא מכבר, קיבל כאמור את הג'וב בהפתעה לאחר שז'ולן לופטגי, מי שהביא את ספרד עד לרוסיה, פעל מאחורי הגב של ההתאחדות הספרדית וסיכם כמאמן ריאל מדריד. האם מדובר באיש שטמן את המלכודת ללופטגי? בתקשורת הספרדים תמימי דעים שלא. היירו ניסה עד לרגע האחרון למנוע מלואיס רוביאלס, נשיא ההתאחדות, לשלוח הביתה את המאמן. הניסיונות העלו חרס.

לופטגי. סקנדל (getty)

כעת מוטלת המשימה להחזיר את הגביע על הכתפיים הרחבות של היירו. מה הוא יודע על אימון אתם שואלים? ב-2014 ניסה את כוחו כעוזר מאמן של קרלו אנצ'לוטי בריאל מדריד, אבל כעבור שנה פיטר פלורנטינו פרס את האיטלקי ובלם העבר הלך הביתה יחד איתו. הוא הפציע שוב כמאמן אוביידו מהליגה השניה בעונת 2016/17, אבל סיים אותה בטון צורם לאחר שהקבוצה מאסטוריאס סיימה שמינית ולא הצליחה להגיע אפילו לפלייאוף.

למעשה, עיקר הידע והניסיון שצבר בקריירה היה בתקופה שבה עבד כמנהל הנבחרות הספרדיות בהתאחדות בין השנים 2007 ל-2011. היירו קיבל המון שבחים על עבודתו עם דור הזהב הספרדי שזכה ביורו באוסטריה ושוויץ ושנתיים לאחר מכן קצר את ההצלחה עם הזכיה בגביע העולם בדרום אפריקה. "אפילו" במשרד הספורט הישראלי, חשקו בו בשנה האחרונה, אבל הסיפור נפל בגלל כסף.

רוביאלס. הניסיונות העלו חרס (getty)

ביום הפיטורים הסוער, ועם מרחב מצומצם של תמרון, בהתאחדות הספרדית התלבטו בינו לבין אלברט סלאדס, שמאמן את הנבחרת הצעירה של ספרד. לאחרון יש כישורים מוכחים כמאמן, אבל זה לא היה השיקול העיקרי. "היירו נבחר משום שהוא מכיר מצויין את הקבוצה, השחקנים מקבלים אותו והוא יודע להתמודד עם לחץ ואחריות במהלך גביע העולם", נכתב באל מונדו דפורטיבו שציינו לטובה את תפקידו כאיש שיצר חוצץ בין השחקנים למאמן בנבחרות ספרד הקודמות. צריך לזכור שהיירו הופיע 89 פעמים בנבחרת, שיחק בארבעה מונדיאלים ובילה 14 שנה עם ריאל מדריד, כך שלפי הקריירה שלו על הדשא, אין בכלל בעיה מנהיגותית.

מה תהיה הטקטיקה ופילוסופיית המשחק של היירו? זה כנראה יישאר בגדר חידה. כפי שהוא אמר בעצמו במסיבת העיתונאים הראשונה, "ביומיים של עבודה, אי אפשר ללמד דברים חדשים". עם הצוות החדש שבנה בתוך מספר שעות וכולל את סלאדס וקרלוס מרצ'נה, בלם העבר, שהוטס במיוחד מסביליה, ינסה היירו כמה שפחות להפריע לשיטה הספרדית, שבנויה על 4-3-3, משחק לחץ גבוה, משחק מסירות מסודר והרבה תנועה ללא כדור בחלק הקדמי.

היירו בימיו בריאל. הנהיג את הבלאנקוס ואת הנבחרת (getty)

למרות הכעס הגדול בספרד על ההתאחדות הספרדית וז'ולן לופטגי, בתקשורת מקבלים את היירו בזרועות פתוחות ומשדרים ממלכתיות. "אני באמת לא חושב שלופטגי היה מגיע רחוק יותר מאשר היירו", כתב חואקין מארוטו, בעל טור באס, "אם כבר להיפך הוא הנכון. היירו מגיע עם מחוייבות. השחקנים הם אלה שמנצחים או מפסידים משחקים בטורנירים כאלה. הדבר הכי חשוב שפיקה, ראמוס, איסקו, אינייסטה וסילבה יהיו מפוקסים במטרה, ואולי אם לא היה מתבצע שינוי היה קשה להם להמשיך ולבצע את תפקידם".

ואולי בעצם כל זה נכון. פרננדו היירו חולם להיות "זינדין זידאן" לקיץ אחד, אבל בשביל להגיע למוסקבה ב-15 ביולי הוא צריך בעיקר את השחקנים לצידו, כבר הערב מול פורטוגל.

בסופו של דבר, השחקנים הם מה שקובע (getty)