לא בפעם הראשונה: כל הפאדיחות של נבחרת ספרד

1954: הילד האיטלקי שהפך לאויב האומה
הפאדיחה הראשונה ברשימה הארוכה מדי היא לא (לגמרי) באשמת הספרדים. ב-1950 הם הגיעו עד בית הגמר וסיימו במקום הרביעי, אבל למונדיאל הבא לא העפילו והכל בגלל לואיג'י פרנקו גמה בן ה-14. אז מה קרה?

ספרד וטורקיה שובצו לבית 6 יחד עם הולנד, שפרשה. לכן, שתי הנבחרות נפגשו לשני משחקים ביניהן ובעוד שבראשון הספרדים חגגו עם 1:4 ביתי, בשני, בטורקיה, הם הפסידו 1:0. באותם ימים לא ספרו הפרש שערים וכו' ולכן נקבע משחק שלישי, במגרש נייטרלי, שלושה ימים אחרי המפגש באיסטנבול. על כל הקופה.

הנבחרות התייצבו באולימפיקו ברומא וספרד עלתה להתמודדות ללא הכוכב הגדול שלה, לאסלו קובאלה. היא חשבה שהוא היה מושעה, בדיעבד התברר שלא, מה שהוביל לתיאוריות קונספירציה של הספרדים. בכל מקרה, המשחק נגמר ב-2:2 וכדי להכריע (לא היו עדיין פנדלים), נערכה הגרלה. הילד, גמה, שאביו עבד באצטדיון, ניגש למרכז המגרש ובעיניים מכוסות הוציא פתק. טורקיה זכתה והלכה למונדיאל, ספרד נשארה בחוץ.

1960: פרנקו נגד הסובייטים
ספרד נראתה טוב במוקדמות היורו הראשון אי פעם והביסה 2:7 בסיכום שני משחקי סיבוב המוקדמות הראשון את פולין. בשלב הבא, הספרדים היו אמורים לפגוש את ברית המועצות, אבל הגנרל פרנקו בדיוק היה בעיצומו של סכסוך עם הסובייטים והנבחרת שלו לא התייצבה לצמד המשחקים. ברית המועצות העפילה לטורניר, ניצחה שם את צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה וזכתה בתואר.

1980: 2018, גרסה 1.0
בידיעה שהמונדיאל בדרך אליה, ספרד הגיעה ליורו באיטליה בתקווה להראות מה היא שווה. ריאל מדריד חזרה באותם שנים להיות כוח מרכזי בכדורגל האירופי ושלחה לסגל שלושה נציגים, כולל את ויסנטה דל בוסקה ועל הקווים ניצב המאמן לאסלו קובאלה. כן, ההוא שלא שיחק בטעות במשחק המכריע ב-1954.

קובאלה, כוכב ענק בברצלונה בעברו, קיבל את הנבחרת אי שם ב-1969 ושנתיים לפני היורו הזה, סופסוף הצליח להחיות את לה רוחה ולהחזיר אותה למונדיאל אחרי עשור מזעזע. ואז, ב-9 ביוני, שלושה ימים לפני משחק הפתיחה של ספרד בטורניר, מול המארחת איטליה, קובאלה חתם כמאמן ברצלונה והודיע שיעזוב את הנבחרת עם סיום היורו. ההיסטוריה חוזרת על עצמה רק פעמיים.

בניגוד ללופטגי, קובאלה שמר על תפקידו לאורך הטורניר, אבל ספרד אכזבה בגדול עם 0:0 מול האיטלקים ואז הפסדים 2:1 גם נגד בלגיה וגם נגד אנגליה. נקודה אחת, מקום אחרון בבית ויאללה הביתה.

1982: ההגרלה שהסתבכה
המונדיאל ב-1982 היה בלגן אחד גדול מבחינה אירגונית. לראשונה השתתפו בו 24 נבחרות וספרד, שקיבלה את האירוח רגע אחרי שימי פרנקו נגמרו, לא עמדה בעומס.

המהומה החלה כבר בהגרלת הבתים, שנערכה בינואר 82' במדריד, בכיכובו של ספ בלאטר הצעיר. 24 הנבחרות חולקו לדרג של ראשי בית ועוד שלושה דרגים נוספים, אבל חוקי ההגרלה אסרו על שתי נבחרות דרום אמריקאיות באותו בית. תחילה, הגרילו איזה מהדרגים יוגרל ראשון ואז הגרילו את הנבחרות מתוכו ואז הגרילו באיזה "מיקום" הן יהיו בבית, לטובת סדר המשחקים. מבולבלים? גם החבר'ה שעבדו בזמן ההגרלה בבירת ספרד וגם בלאטר ואנשי פיפ"א.

בגדול, סקוטלנד הוגרלה לבית מסוים והשדר של ההגרלה אף הכריז על כך, אך נאלץ לשנות את הכרזתו כאשר התבררה הטעות המביכה הראשונה (שנבעה מכך שבלגיה שובצה מלכתחילה בבית הלא נכון). אחר כך, פרו וצ'ילה נשכחו כליל ולא הוגרלו בכלל, עד שמישהו על הטעות הזו. אם לא די בכך, אחד התופים שהכילו את הכדורים המסתובבים עם שמות הנבחרות קרס בשלב מסוים, נפל לריצפה והתנפץ.

2002: קניסארס והאפטרשייב
לשוער העבר הנהדר, שהגיע עם ולנסיה פעמיים לגמר ליגת האלופות, יש רק חמש הופעות בטורנירים הגדולים. חלק מזה, לא באשמתו. תחילה הוא היה מאחורי אנדוני סוביסארטה ולאחר מכן מאחורי איקר קסיאס. חלק, כן.

ב-2002, קניסארס סופסוף אמור היה לקבל את הצ'אנס הגדול שלו ולהוביל את הנבחרת המבטיחה של ספרד, אבל שבועיים לפני פתיחת הטורניר, החלום התנפץ, תרתי משמע.

השוער הפיל בטעות בקבוק אפטרשייב, שנשבר ליד רגלו. הזכוכית חדרה לתוך העור וקניסארס נשאר עם פגיעה קשה בעצבים של רגל ימין ונאלץ להחמיץ את הטורניר עם אחת הפציעות הביזאריות שנראו. בלעדיו ועם קסיאס בין הקורות, ספרד טיילה בשלב המוקדם ועפה ברבע הגמר, במפגש המפורסם מול דרום קוריאה.