אחת ההחתמות הגדולות של הקיץ בכדורגל העולמי עברה בשקט יחסי. זה קרה לפני כשלושה שבועות, כאשר קבוצת קלוב דפורטיבו ארטיסטיקו נבאלקרנרו, השוכנת באחד מפרברי מדריד וסיימה את העונה החולפת בשיפולי הצמרת של הליגה השלישית בספרד, "החתימה" לשלושה ימים את דויד סילבה, כוכב מנצ'סטר סיטי והנבחרת.
הראש של סילבה, וגם הגוף שלו, לא ממש היו מרוכזים בכדורגל בחצי השנה האחרונה ומאמן לה רוחה, באותם ימים רחוקים של לפני כשלושה שבועות, ג'ולן לופטגי, הרגיש שהוא חייב את הקשר הכי חשוב של הנבחרת בכושר משחק טוב יותר לקראת המונדיאל. אז הוא הרים טלפון לחברו הטוב ומאמן נבאקרנרו (שמאז גם הוא כבר עזב את הג'וב), חואקין סרדה וביקש שסילבה יצטרף לכמה מאימוני הקבוצה, יחד עם נאצ'ו מונריאל.
כמובן שבנבאלקרנרו לא היססו לרגע ואפילו הכינו לסילבה חולצה והודיעו חגיגית על ההחתמה הקצרה ולמרות שלא בטוח ששניים-שלושה אימונים (לאחד מהם אפילו דויד דה חאה הצטרף) עם קבוצה מהליגה השלישית הם הכנה מספיק טובה למפגש עם האריות האתלטיים במרכז המגרש של פורטוגל, הרי שהצורך בסילבה והבנת החשיבות שלו גרמו ללופטגי לחשוב מחוץ מהקופסה ולהתעקש על כל פיתרון יצירתי שהוא יכול היה לחשוב עליו. בכל זאת, סילבה הפך בשנתיים של לופטגי לשחקן הכי חשוב וטוב של המאמן בנבחרת. זה שכל השיטה של לה רוחה נבנתה סביבו. ואז, העולם של נבחרת ספרד התהפך בבת אחת.
אחרי שני טורנירים גדולים כושלים מאוד, ספרד מקווה לחזור במונדיאל הזה לצמרת הכדורגל העולמי וכדי לעשות זאת, בטח ובטח אחרי כל רעידת האדמה שהנבחרת הזו עברה בימים האחרונים, היא תצטרך את דויד סילבה במיטבו, ואז עוד קצת מעבר לזה.
רגע לפני שהחל שגעון הכריסמס בפרמיירליג בדצמבר האחרון, סילבה טס הביתה לספרד, במה שהוגדר כ"עניינים משפחתיים". ב-3 בינואר הקשר חשף את הסיבה: "בני החדש מתאו נולד מוקדם מדי והוא נאבק על חייו כעת, יום אחר יום". מתאו בקושי שקל משהו בלידה וגם היא קרתה בנס, אחרי שברגע האחרון הצליח רופא לעלות על הבעיה והבין כי גם העובר וגם האימא בסכנה אמיתית.
במנצ'סטר סיטי מיהרו כמובן להתייצב לצד השחקן שלהם ופפ גווארדיולה הבהיר: "המשפחה מעל הכל. לדויד יש חופש להחליט איפה הוא רוצה להיות ומתי. הוא יכול להישאר איתנו ואני יודע שהוא נהנה כאן ויכול לטוס לספרד מתי שהוא צריך".
הדרמה הזו נמשכה כמעט חמישה חודשים, עד שב-15 במאי מתאו שוחרר מבית החולים בתום תקופת טיפולים אינטנסיבית מאוד. לאורך כל התקופה הזו, סילבה התקיים במציאות לא שפויה. טס לספרד פעם או פעמיים בשבוע (זה כל מה שהורשה לו במסגרת הביקורים), מתייצב בבית החולים, לעיתים בשלוש לפנות בוקר, חוזר למנצ'סטר, משחק, כובש מול ארסנל תוך שלושה ימים בגביע הליגה ובליגה, צמד נגד סטוק סיטי, שוב לספרד, חזרה לאנגליה, זכייה באליפות, קרבות בצ'מפיונס ומה לא.
בסופו של דבר, אחרי ה-0:0 הביתי מול האדרספילד ב-6 במאי, פפ שלח אותו שוב הביתה ולמעשה, מאז ועד משחק ההכנה של הנבחרת מול שווייץ ב-3 ביוני, סילבה לא שיחק כלל, מה שהעלה את החשש מהכושר שלו והוביל להצטרפות הזמנית לנבאלקרנרו.
סילבה מתאמן בנבאלקרנרו (צילום: הטוויטר של נבאלקרנרו)
עכשיו, אחרי שכל (או לפחות) רוב הבלגן המשפחתי מאחוריו ומתאו והאישה מתחילים להתאושש, יש לסילבה משימה שונה לחלוטין: להנהיג את הנבחרת המרוסקת של ספרד במונדיאל, משהו שממש לא הצליח לו בשני הניסיונות הקודמים.
באליפויות אירופה, אולי למעט האחרונה, סילבה זרח. ב-2008, הזכייה הראשונה של ספרד מתוך רצף של שלושה טורנירים, הוא תפס מקום טוב בנבחרת של לואיס ארגונייס למרות שהיה בן 22 בלבד ואפילו כבש את השער השלישי והאחרון בחצי הגמר מול רוסיה ופתח בגמר, בניצחון על גרמניה. ב-2012 היה בהרכב בכל ששת המשחקים, כבש בשלב הבתים מול אירלנד והיה הראשון שמצא את הרשת ב-0:4 הענק בגמר מול איטליה, מה שסידר לו כניסה לנבחרת הטורניר.
ביורו 2016 סילבה קרס, כמו כל הנבחרת, אבל כאמור, זה כלום לעומת מה שקרה לו בשני המונדיאלים בהם השתתף עד כה. ב-2010, טרי מהתהילה שהשיג שנתיים קודם לכן, הוא נכלל בהרכב של ויסנטה דל בוסקה למשחק הפתיחה של ספרד מול שוויץ. 62 דקות והפסד 1:0 מפתיע מאוד הספיקו לדל בוסקה כדי להחליט על שינוי כיוון ומערך. פרננדו טורס נכנס להרכב, סילבה נעלם לחלוטין וזכה לעוד 4 דקות בטורניר כולו (בחצי הגמר מול גרמניה) ובזמן שהנבחרת חגגה אליפות עולם היסטורית, הוא נותר עמוק בצל.
אלא שאם אז עוד היה מדובר על צעיר מבטיח, רגע לפני המעבר מוולנסיה לאנגליה, הרי שלמונדיאל הקודם ב-2014 סילבה כבר הגיע ככוכב אמיתי, רגע אחרי שעזר לסיטי לזכות באליפות שנייה ברציפות. גם זה לא עזר. הוא הוחלף בדקה ה-78 במשחק הפתיחה, בו ספרד הושפלה עם 5:1 מול הולנד, שיחק 90 דקות ב-2:0 המזעזע של לה רוחה נגד צ'ילה ונכנס לשבע דקות כמחליף בהופעה הסבירה היחידה של הנבחרת בטורניר (0:3 על אוסטרליה), הופעה שלא הספיקה. ספרד, אלופת העולם, עפה בבתים וטראומת המונדיאלים של סילבה רק גדלה. לרוסיה הוא הגיע עם לא מעט שדים וקופים על הגב להתמודד עמם.
היירו ימשיך מהמקום בו לופטגי נעצר? (צילום: getty)
אם במונדיאל הראשון הוא היה ניתן להחלפה ובשני פשוט לא תפקד, הפעם הוא האיש המרכזי של הנבחרת וכיוון שקשה להאמין שפרננדו היירו התפרע בזמן הקצרצר שקיבל להכין את הנבחרת, סביר להניח שהשיטה תישאר כמו שהייתה תחת לופטגי ובהתאם לכך, גם החשיבות של סילבה לא תיפגע. בקצת פחות משנתיים תחת לופטגי, סילבה כבש הכי הרבה שערים עבור הנבחרת (11) ומדורג שני בכמות הבישולים (6), אחרי ססק פברגאס, שלא נכלל בסגל לטורניר. כל המשחק של ספרד בחצי המגרש של היריבה מכוון לעבור דרכו והוא יהיה חייב ליישם "על אוטומט" את מה שקיבל מלופטגי, כדי שהנבחרת תשמור על הסטייל שאפיין אותה במוקדמות המוצלחות.
"ההצלחה שלי בברצלונה ובמנצ'סטר סיטי הגיעה קודם כל בזכות הקשרים שהיו לי", אמר גווארדיולה לאחרונה, "לצ'אבי היו שליטה מדהימה בכדור ודינמיקה והוא אף פעם לא איבד את הכדור ותמיד הכתיב את קצב המשחק וידע בצורה מושלמת מתי להאיץ. אינייסטה כל הזמן ידע איך לשנות את הקצב. ודויד סילבה הוא סוג של שילוב בין שניהם. הוא יודע גם איך לשלוט על הקצב וגם איך להאיץ אותו".
סילבה משחק בסיטי כבר שמונה שנים, אבל בשנתיים האחרונות, תחת גווארדיולה, הוא המציא את עצמו מחדש וזה משהו שבנבחרת מקווים לשמר ולשחזר. גווארדיולה הציב אותו באמצע מערך ה-4:3:3 שלו, קצת יותר מאחור, מה שהוביל את סילבה לשפר משמעותית את הפיזיות והכושר הגופני ואת כמות הבישולים. בנבחרת הוא משחק לעיתים בכנף וקדימה יותר ושתי האפשרויות הללו אפשרו ללופטגי לאלתר איתו בין עמדות בהתאם לצרכים וליריבות וזה משהו שהיירו יהיה חייב להבין איך לשמר. היכולת של היירו להגיב בעזרת סילבה למצבים ומערכים של היריבות יכולה לקבוע האם הבלגן ירסק את ספרד, או שהיא תצליח לעשות טורניר טוב.
"הקצב אולי לא אותו קצב שהיה לו פעם", כתב בארני רוני מה"גרדיאן" אחרי הצגה של סילבה ב-1:3 על טוטנהאם בחוץ באפריל, "אבל הוא עדיין זה שקובע לאן המשחק יילך. הוא עדיין המנוע".
עוד אופציה מעניינת שלופטגי השתמש בה לא מעט היא הצבתו של סילבה כחלוץ המרכזי דווקא. כשהוא עשה זאת בספטמבר מול איטליה, ספרד חגגה עם 0:3 ענק, באחת ההופעות הטובות שלה בשנים האחרונות. המרוויח המרכזי ממערך כזה היה איסקו, שכבש צמד במשחק ההוא לאחר שמצא שוב ושוב את השטח הפנוי שסילבה השאיר בכל פעם בה הוא עצמו זז אחורה, לכיוון מרכז המגרש.
ה"False 9" דורש המון תיאום ובעיקר חוכמת משחק, אבל אהוב מאוד על ידי הספרדים ומאפשר להם לחגוג על יריבות עם בלמים לא מספיק עירניים, כך שייתכן מאוד שאחרי שלופטגי בחר בסגל בלי יותר מדי חלוצים טבעיים (הבכיר ביותר הוא דייגו קוסטה), היירו ינסה להפתיע בעזרת המערך הזה ולקוות שהניסיון של השחקנים שלו, וסילבה הוא אחד המנוסים ביותר בסגל, כבר יעשה את העבודה.
השימוש בסילבה במערכים השונים, הוורסטיליות, הווירטואוזיות וחוכמת המשחק שלו, כולם יחד הפכו אותו ל, איך לא, "המסי של ספרד", כפי שאמר עליו דל בוסקה בעבר. "פעם אהבתי בעיקר לכדרר, היום אני מקדיש את עצמי למסירות הנכונות", העיד סילבה עצמו ואפילו מסי החמיא: "מכל השחקנים הרבים שסיטי שלחה למונדיאל, השניים שאני חושב שיבריקו במיוחד הם סילבה וקווין דה בראונה".
סילבה צריך את המונדיאל הזה. בשביל העבר שלו, בשביל המורשת, בשביל ספרד המקרטעת בשנים האחרונות וההמומה מההתפתויות של הימים האחרונים, בשביל המשפחה שנלחמה בגבורה חצי שנה. אם הוא יצליח להיות האיש של לה רוחה ולהוביל אותה רחוק, למרות כל מה שקרה עם המאמן החביב עליו, הוא באמת יזכה להכרה לצד כמה מהאגדות שעזבו לאט לאט את הנבחרת בשנים האחרונות. הדרך לשם מתחילה אצל רונאלדו ואלופת אירופה.
בציוץ: מעורבות בהכי הרבה שערים (כיבושים ובישולים) תחת לופטגי