אלופה ו-3 סימני שאלה: בית 6 יפתיע?

גרמניה מחפשת שחזור ושבדיה רק לא רוצה להתגעגע לזלאטן

טל עוזיאלי
טל עוזיאלי  11.06.18 - 16:21
תחילת כתבה

גרמניה
הכוכב:
בנבחרת שמקדשת את עבודת הצוות, ושבה כמעט כל אחד משחקני הסגל הוא בין הטובים בעולם בעמדתו, קשה לבחור אחד שמאפיל על השאר. כל הכוח של אלופת העולם מגיע מהעובדה שבכל עמדה יש לה שחקן מהקליבר העולמי, שיודע להשתלב במערך של יוגי לב. אם בכל זאת מתעקשים, ניתן להצביע על הקשר הפנומנלי של ריאל מדריד, טוני קרוס, שמגיע לטורניר כמבוגר האחראי של הנבחרת ועל פיו יישק דבר בחוליית הקישור של המאנשאפט, כאיש המרכזי. שני המנהיגים הגדולים של גרמניה בעשור וחצי האחרונים, בסטיאן שוויינשטייגר ופיליפ לאם, כבר לא נמצאים, וקרוס הוא אחד מאלה שיצטרכו למלא את החלל.

מאמן: יואכים (יוגי) לב (בנבחרת מאז 2006) - לפני פחות מחודש האריך המאמן בן ה-58 את חוזהו בנבחרת עד מונדיאל 2022, ובכך ישלים לפחות 16 שנים כמאמן ראשי. תגמול ראוי כשנזכרים בעובדה שתחת הדרכתו גרמניה מעולם לא הודחה לפני חצי הגמר בטורנירים הגדולים.

הישג שיא: 4 זכיות (1954, 1974, 1990, 2014).

אקס פקטור: מרקו רויס – גאון הכדורגל כבר בן 29, אבל זה הולך להיות מונדיאל ראשון שלו בקריירה וטורניר גדול ראשון מאז יורו 2012 לאחר שאת שני האחרונים הוא החמיץ בגלל פציעות קורעות לב. רויס חזר לשחק רק בפברואר, אבל ב-11 משחקים הוא הספיק לכבוש 7 שערים ואם תשרה עליו הרוח הוא יוכל להיות האיש שיוסיף את הברק לאלופת העולם.

נשאר בבית וחבל: לירוי סאנה מחוץ לסגל גרמניה למונדיאל! צריך לחזור על המשפט הזה כמה פעמים כדי להפנים אותו. 10 שערים ו-15 בישולים במדי אלופת אנגליה, בתוספת זכייה בתואר השחקן הצעיר הטוב ביותר בפרמייר ליג לא הספיקו כדי לשריין לסאנה בן ה-22 את המקום בסגל. חלק מהפרשנים הצביעו על כך שהניפוי הוא הוכחה לכך שלב מחזיק יותר מדי זמן בתפקיד המאמן, אבל התקשורת בגרמניה טוענת שלב נוטר טינה לסאנה על כך שהאחרון לא התייצב לטורניר הקונפדרציות לפני כשנה והעדיף לעבור ניתוח לא דחוף באפו.

פחות מזה ייחשב כישלון: לאור האיכות שיש לה בסגל, ולאור היותה גרמניה, המאנשאפט רואה את עצמה כמועמדת ללכת עד הסוף ברוסיה.

תחזית: אם הכל ילך לפני התחזיות המוקדמות - מה שבדרך כלל לא קורה - הדרך של גרמניה לחצי הגמר צפויה להיות יחסית נוחה, ושם היא תפגוש כנראה את ספרד. לגרמנים יש את כל הכלים, אבל זכייה בשני מונדיאלים ברציפות היא משימה שנראית גדולה אפילו עליהם.

מקסיקו
הכוכב:
הירווינג לוסאנו -  צ'אקי לוסאנו, כפי שהמקסיקאים מכנים את שחקנה בן ה-22 של פ.ס.וו איינדהובן, הוביל העונה את קבוצתו לאליפות עם 17 שערים ו-8 בישולים. לוסאנו, שהפך לאבא בגיל 18 וכבש שערים בהופעות הבכורה שלו בליגה המקסיקנית ובליגה ההולנדית, מושווה באופן תדיר ללואיס סוארס, גם בגלל היכולת על המגרש וחוש המפותח לשערים, וגם בשל הנטייה להסתבך בצרות. החלק הקדמי של מקסיקו מפוצץ בכישרון, אבל לוסאנו אמור להיות היהלום שבכתר. אל תתפלאו אם לאחר המונדיאל קבוצה מליגה גדולה יותר תשים עליו לא מעט כסף.

מאמן: חואן קרלוס אוסוריו (בנבחרת מאז 2015) -  הקולומביאני הראשון אי פעם שעומד על הקווים של נבחרת מקסיקו, מונה לתפקיד לאחר שרשם הצלחה גדולה עם אתלטיקו נסיונאל במולדתו, והוביל את "אל טרי" לקמפיין מוקדמות מוצלח ביותר. המאמן בן ה-57 אפילו הספיק לשמש כעוזרו של סטיוארט פירס במנצ'סטר סיטי ב-2001.

הישג שיא: פעמיים רבע גמר (1970, 1986).

אקס פקטור: ג'ובאני דוס סנטוס - לפני 13 שנים דוס סנטוס היה הכוכב הכי גדול של נבחרת מקסיקו שזכתה באליפות העולם עד גיל 17 שגברה בגמר על ברזיל של מרסלו. הרבה מים זרמו מאז בריו גריחאלווה ולמרות הברקות לא מעטות, דוס סנטוס לא תמיד עמד בציפיות שתלו בו. היום הוא ב-MLS, ובמה שעשוי להיות המונדיאל האחרון שלו, ינסה דוס סנטוס לשחזר, לפחות באופן חלקי, את אותה הצלחה מלימה 2005.

נשאר בבית וחבל: מיגל הררה - אוסוריו הלך על בטוח ולא השאיר אף שם גדול מחוץ לסגל שלו, ולכן נשארנו עם מיגל הררה, האיש והטירוף. מי שהדריך את מקסיקו במונדיאל הקודם זכור בעיקר בגלל החגיגות בניצחון על קרואטיה שכבר הפכו מאז לקלאסיקה.

פחות מזה ייחשב כישלון: שמינית גמר.

תחזית: בהתחשב בעבודה שגרמניה צפויה לתפוס את המקום הראשון בבית, מקום שני פירושו ככל הנראה מפגש עם ברזיל. עם כל הסימפטיה למקסיקו, נראה שהסלסאו גדולה עליה, והיא תלך הביתה בסיום שמינית הגמר בפעם השביעית ברציפות.

שבדיה
הכוכב
: אמיל פורסברג - למרות לא מעט ניסיון וקשיחות, והעובדה שהיא הדיחה בפלייאוף את איטליה, קשה למצוא שחקנים יצירתיים שמציתים את הדמיון בשורות הסקנדינבים. הרבה יותר ג'ון גידטי, הרבה פחות תומאס ברולין. פורסברג, קשרה הנפלא של לייפציג, הוא בהחלט התבלין הפיקנטי בנבחרת. לשחקן בן ה-26 הייתה אמנם עונה פחות טובה, אבל אשתקד הוא סיים כמלך הבישולים של הבונדסליגה עם לא פחות מ-19 אסיסטים.

מאמן: יאנה אנדרסון (בנבחרת מאז 2016) - המאמן בן ה-55 זוכה לקרדיט גדול במולדתו לאחר שהצליח לסיים שני בבית מוקדמות שכלל את צרפת והולנד, ואפילו הצליח לנצח בסולנה את הנבחרת של דידייה דשאן. מה שקנה סופית את לב האומה השבדית היא שאחרי התיקו מול איטליה בסן סירו, שקבע ששבדיה תהיה במונדיאל, אנדרסון נתפס בעדשת המצלמה מנקה את חדר ההלבשה של נבחרתו אחרי חגיגות ההעפלה.

הישג שיא: גמר (1958).

אקס פקטור: הוצאות החוץ של סבסטיאן לארסון - השבדים יתקשו ליצור מצבים ממשחק עומד? אמיל פורסברג יתפוס יום חלש? כמה טוב שיש להם את סבסטיאן לארסון, מוציא החוצים הטוב ביותר בעולם, שיכול להפוך כדור חוץ סתמי למצב קורץ לשער. לשמחתו של לארסון, השבדים נוטים לצמוח בצורה אנכית כבר מגיל צעיר, ככה שלא חסרים כאלה שיוכלו לפגוש את הכדורים שלו ולנתב אותם לרשת היריבות.

נשאר בבית וחבל: זלאטן איברהימוביץ' - גדול שחקני שבדיה בכל הזמנים פרש מהנבחרת לאחר יורו 2016, אבל מאז שהצהובים-כחולים הבטיחו את מקומם ברוסיה, הוא לא הפסיק להצהיר על כך שבסגל למונדיאל הוא יהיה. הבעיה היא שההתאהבות של זלאטן בתדמית שלו כבר חצתה את גבול הטעם הטוב, וגם מבחינה מקצועית הנוכחות שלו תוקעת את המשחק של הנבחרת. ההחלטה של אנדרסון שלא לזמנו זוכה לקונצנזוס כמעט מוחלט בשבדיה.

פחות מזה ייחשב כישלון: שמינית הגמר.

תחזית: לא יעברו את שלב הבתים, זלאטן יסגור חשבון עם כל המדינה בטוויטר.

דרום קוריאה
הכוכב: יונג מין סון - השחקן האסייתי הטוב ביותר בעולם כיום ביצע עוד קפיצת מדרגה בעונה החולפת בדרך ל-12 שערים ו-6 בישולים במדי טוטנהאם. הבעיה של "סון סיישן" היא שמה שהולך לו די בקלות במסגרת הקבוצתית, פחות עובד בנבחרת, בה אין לו את קיין, אריקסן ועלי לצידו. הפוזיציה הטבעית של סון היא כשחקן משלים ופחות הגו טו גאי. במדי הנמרים האסייתים אין לו יותר מדי ברירות וגם ברוסיה הנטל ייפול על הכתפיים שלו.

מאמן: שין טה יונג (בנבחרת מאז 2017) - לאחר פתיחה רעה מאוד במוקדמות המונדיאל, שכללה הפסדים לסין וקטאר, ההתאחדות הקוריאנית החליטה להיפרד מאולי שטילקה ולמנות את שין בן ה-49. 'מוריניו האסייתי' כפי שהוא מכונה ייצב את השורות ושתי תוצאות תיקו, מול איראן ואוזבקיסטן, העניקו לקוריאה את המקום השני בבית ואת הכרטיס לגביע העולם.

הישג שיא: חצי גמר (2002).

אקס פקטור: לי ג'ה סונג - הקשר הנמרץ של ג'אונבוק המקומית היה השחקן הטוב ביותר בליגה בשתי העונות האחרונות, ולמרות שהמעבר לאירופה בושש לבוא, אין ספק שזה הולך לקרות בקרוב. סונג הוא שחקן דינמי שמצטיין בעיקר בבישולים ויוכל להיות העזר כנגדו של סון, כשהוא מלהטט בין שני האגפים.

נשאר בבית וחבל: לי צ'ונג יונג - הקיצוני הוותיק, שמשחק מאז 2009 באנגליה כבר ידע ימים טובים יותר במהלך הקריירה, אבל דרום קוריאה בהחלט הייתה יכולה לנצל את הניסיון הרב והכישורים שיש לו. המאמן החליט בסופו של דבר לנפות אותו בגלל מחסור חמור בדקות משחק העונה בקריסטל פאלאס, בתוספת הרצון לראות פנים חדשות ומרעננות בחלק הקדמי של הנבחרת. 

פחות מזה ייחשב כישלון: הקוריאנים חולמים על העפלה לשמינית הגמר, אבל יודעים שעל הנייר הם נראים מצטיירים כמו הנבחרת החלשה בבית. אף על פי כן, הופעה נרפית ללא השגת נקודות תיחשב לאכזבה גדולה.

תחזית: ייאבקו על המקום השלישי בבית.

 

הדפס