קבוצה מול כוכב: הקרב של ספרד ופורטוגל

אחרי שני טורנירים מאכזבים, נבחרת ספרד המתחדשת רוצה שוב להסתער על גביע העולם, ויש לה את כל הכלים כדי לעשות זאת. אלופת אירופה בונה על המקום השני, מרוקו ואיראן ינסו להפתיע. השחקנים המרכזיים, המטרות וגם תחזית שלנו. ניתוח בית 2 לפניכם

אבירן גרין
אבירן גרין  07.06.18 - 20:55
תחילת כתבהפורטוגל
כוכב: כריסטיאנו רונאלדו - אין באמת צורך לפרט על התלות של הסלסאו ב-CR7. הכוכב הגדול מגיע אחרי זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות עם ריאל מדריד וכשהוא מעמיד מספרים לא רעים בכלל של 44 שערים ב-44 משחקים העונה. גם במוקדמות המונדיאל, קבוצות בית 2 חוו את נחת רגלו כשהוא כבש 11 שערים ועל הדרך עלה למקום השלישי בטבלת כובשי השערים במסגרות הבינלאומיות בכל הזמנים. ביורו 2016, הוא לקח את פורטוגל לזכיה ההיסטורית, זאת למרות שנפצע במשחק הגמר מול צרפת, וינסה לעשות זאת פעם נוספות ולפצות על המפלה במונדיאל בברזיל.

מאמן: פרננדו סנטוס (בנבחרת מאז 2014) – אחרי הכישלון של פאולו בנטו בברזיל, סנטוס לקח פיקוד והחזיר את הסלסאו לטופ. הזכייה ההיסטורית ביורו רק מעצימה את מה שעשה המאמן בן ה-63, שיקווה לקחת את פורטוגל רחוק גם במונדיאל הקרוב.

הישג שיא:
מקום שלישי (1966).

אקס פקטור:
גונסאלו גדש - פורטוגל מתפארת בשלל שחקנים צעירים ומוכשרים ואחד מהם הוא הקיצוני המצוין של פאריס סן ז'רמן. גדש חווה עונה מדהימה כמושאל בוולנסיה והיה אחד מהגורמים העיקריים לחזרה שלה לטופ הכדורגל הספרדי עם חמישה שערים ו-11 בישולים. בשל הצורך של פ.ס.ז' לבצע קיצוצים פיננסיים, סביר להניח שהכוכב הצעיר לא ישחק בשורותיה גם בעונה הבאה והמונדיאל הקרוב הוא הזדמנות מעולה עבורו להעלות את מניותיו לקראת מעבר נוצץ בקיץ.

נשאר בבית וחבל: רנאטו סאנצ'ס - הפריצה האדירה של הקשר הצעיר ביורו 2016 הבטיחה רבות והיה נראה שפורטוגל הרוויחה לעצמה כוכב ענק, אבל השנתיים האחרונות לא הטיבו איתו, בלשון המעטה. בבאיירן מינכן הוא לא קיבל קרדיט ובקיץ הקודם הושאל לסוונסי, במה שהיה אמור להיות המבחן האמיתי הראשון שלו. בפועל, גם בשורות הברבורים, שנאבקו בכל העונה על חייהם בליגה ובסופו של דבר ירדו, הוא בקושי קיבל דקות ושותף ב-12 משחקים בלבד. למרות זאת, כדאי לזכור שסאנצ'ס רק בן 20 ויש לו מספיק זמן כדי להשיב את הקריירה שלו למסלול.

פחות מזה ייחשב כישלון:
רבע גמר.

תחזית:
חצי גמר בהחלט יכולה להיות אופציה ריאלית, למרות שעלולה לפגוש את צרפת בדרך.
ספרד
כוכבים: אנדרס אינייסטה ודויד סילבה - אחד השחקנים הוותיקים בסגל של ז'ולן לופטגי נהנה מעונה שוברת שיאים בפרמיירליג עם מנצ'סטר סיטי, ונראה שעל אף המצב המשפחתי העדין, הוא מגיע כדי להוליך את לה רוחה. אחרי שהיה שותף בתור הזהב של ספרד עם שלוש זכיות רצופות בטורנירים גדולים, הקשר הוותיק כבר בן 32 וסביר להניח שמדובר במונדיאל האחרון שלו, מה שיגביר את המוטיבציה שלו. כחלק מהמכונה המשומנת של פפ גווארדיולה סילבה כבש תשעה שערים, הוסיף 11 בישולים והבהיר שכוחו עדיין במותניו. אינייסטה, שעזב את ברצלונה אחרי 16 שנים בקבוצה הבוגרת לטובת וויסל קובה, ינסה להוליך את לה רוחה לעבר זכייה שניה בשלושת הטורנירים האחרונים, במה שאמור להיות המונדיאל האחרון שלו.


מאמן:
ז'ולן לופטגי (בנבחרת מאז 2016) – בנבחרת ספרד זעקו לשינוי בשל הקריסה בשני הטורנירים הקודמים תחת ויסנטה דל בוסקה, וקיבלו אותו בגדול. אחד המאמנים הצעירים בתולדות לה רוחה סיים קמפיין מוקדמות מרשים בבית הישראלי והשאיר הרבה תיאבון לקראת רוסיה.

הישג שיא:
אלופה (2010).

אקס פקטור: העומק - פציעתו של דני קרבחאל בגמר ליגת האלופות אמנם נחשבה מכה קשה והדאיגה את הספרדים, אבל על העמדה שלו נמצאים עוד שלושה שחקנים שיכולים לקחת את מקומו, מה שמראה את העוצמות שלהם. לופטגי מחזיק בסגל עמוס בכשרון עם מגוון אופציות בכל עמדה ואינספור כוכבים צעירים שמחכים לקבל את המושכות, מה שיכול לאפשר לו לתת מענה לכל יריבה.

נשאר בבית וחבל: אלברו מוראטה - ביורו 2016 הוא היה המוציא לפועל העיקרי של נבחרת ספרד ואחרי שחזר לריאל מדריד מיובנטוס נראה שהקריירה שלו סוף סוף עולה על המסלול. בפועל, החלוץ לא קיבל את הקרדיט שטען שמגיע לו מזינדין זידאן, עזב בקיץ הקודם לצ'לסי בה פתח טוב, אבל גם אנטוניו קונטה ויתר עליו אחרי הפציעה שעבר. בהתחשב בעובדה ששחקני התקפה כמו רודריגו ויאגו אספס סיפקו מספרים יפים בקבוצות שלהם והחזרה לחיים של דייגו קוסטה, הניפוי של מוראטה לא ממש מפתיע, אבל אין ספק שהיה יכול לתת ללה רוחה נפח נוסף.

פחות מזה ייחשב כישלון: סביר להניח שברבע הגמר דרכה תצטלב עם ארגנטינה או צרפת, אבל מקום בארבע האחרונות הוא יעד המינימום של נבחרת כל כך כשרונית ורעבה.

תחזית: אחרי שני טורנירים מאכזבים כולל הדחה כבר בשלב הבתים ברוסיה, הגיע הזמן שספרד תחזור לטופ. זכייה בהחלט באה בחשבון.
איראן
כוכב: עלירזה ג'הנבאחש - מאז שהתחמק מצמד המפגשים מול מכבי תל אביב בליגה האירופית, הווינגר המוכשר סיפק עונת שיא באלקמאר והוציא לפועל את הפוטנציאל האדיר שגלום בו. ג'הנבאחש סיים בתור מלך השערים של הליגה ההולנדית עם 21 שערים, הוסיף 12 בישולים שהציבו אותו שלישי בטבלת מלך הבישולים, והיה אחד האחראים לכך שקבוצתו סיימה במקום השלישי. בנבחרת הוא עדיין לא ממש לקח פיקוד, אבל הדרך לשם קצרה מאוד.

מאמן: קרלוס קירוש (בנבחרת מאז 2011) - הפורטוגלי עומד לסגור עשר שנים רצופות בתור מאמן בינלאומי ושבע רק באיראן. בסיום יולי חוזהו יסתיים, כשלפי מספר דיווחים צפוי לקבל אחד חדש, למרות שלא הצעיד את הנבחרת להישגים מיוחדים, וסביר להניח שלא יעשה לנבחרת מולדתו חיים קלים בבתים.

הישג שיא: שלב הבתים (1978, 1998, 2006, 2014).

אקס פקטור: סרדאר אזמון - 23 שערים ב-32 הופעות - זה המאזן המפלצתי של מי שכונה מסי האיראני בנבחרת. במונדיאל בברזיל הוא היה בן 19 בלבד וקרלוש קירוש ניפה אותו בניגוד לציפיות, אבל הפעם הוא יהיה הרגל המסיימת של נבחרתו ויש לה בהחלט על מה להסתמך. למרות עונה קצת פחות מוצלחת ברובין קאזאן שהסתיימה עם חמישה שערים בלבד, אזמון היה לסגן מלך השערים במוקדמות המונדיאל עם 11 כאלה יחד עם טים קייהיל ונראה שהוא בדרך הנכונה לשבור את שיאו של עלי דאי בנבחרת (109 שערים).

נשאר בבית וחבל: קאווה רזאי - מדובר בהפתעה היחידה בסגל האיראני. 12 שערים ב-29 הופעות היו העונה לחלוץ הפיסי של שרלרואה, שגם סיים בתור מלך הבישולים באיראן בעונת 2016/17, אבל כנראה שהעומס בהתקפה עשה את שלו. באופן כללי, קירוש לא ממש נותן לרזאי קרדיט בנבחרת כשהוא רשם בה תשע הופעות בלבד מאז 2015.

פחות מזה ייחשב כישלון: בואו נודה על האמת, בבית שכולל את ספרד ופורטוגל אין לאיראן סיכוי ממשי להשיג את המקום בשמינית הגמר לראשונה בתולדותיה. בכל מקרה, הפסד בקרב על המקום השלישי מול מרוקו יכול להיות מאכזב, בהתחשב בניסיון שיש לה במעמד.

תחזית: ההתקפה תיראה טוב, איראן תעשה מעט צרות לפורטוגל וספרד ותשיג את המקום השלישי והמכובד.
מרוקו
כוכב: מהדי בנעטיה - ארבע אליפויות רצופות בבאיירן מינכן ויובנטוס עשו את שלהם, והקפטן של אריות האטלס מביא איתו המון נסיון לסגל צעיר יחסית. עזיבתו של לאונרדו בונוצ'י למילאן עשה רק טוב לבנעטיה, שהפך לשחקן קבוע במרכז ההגנה של הגברת הזקנה ועמד במשימה בצורה לא רעה בכלל עם 24 ספיגות בלבד בליגה. בבית כל כך קשה שכולל יריבות שמתפארות ביכולת התקפית מרשימה, מרוקו תקווה לקבל מהבלם יכולת שיא. הפעם יצליח לעצור את רונאלדו?

מאמן: הרווה רנאר (בנבחרת מאז 2016) - הצרפתי נחשב לאחד המאמנים הבכירים ביבשת השחורה ואחרי שהפך לראשון שזוכה באליפות אפריקה עם שתי נבחרות שונות (זמביה וחוף השנהב), עבר לליל בה נכשל ופוטר תוך חצי שנה. החזרה לאפריקה עשתה עם רנאר חסד והשיב אותה למונדיאל בזכות קמפיין מוקדמות מרשים במיוחד.

הישג שיא: שמינית גמר (1986).

אקס פקטור: האוהדים - אם על היכולת של הנבחרת אפשר לערער, על אלו שידחפו אותה ממש לא. הקהל המרוקני נחשב לחם במיוחד ודי לצפות בחגיגות ההעפלה של הנבחרת למונדיאל על מנת להבין זאת. בחשבון הטוויטר של המפעל כבר התפארו בכך שמרוקו היא אחת המדינות שתשלח את מספר האוהדים הרב ביותר, מה שייתן לה המון מוטיבציה ועשוי להאפיל על הנחיתות שלה מול הנבחרות הגדולות.

נשאר בבית וחבל: סופיאן בופאל - הוא היה אמור להיות אחד המנהיגים בהתקפה של מרוקו, אבל הקשר בן ה-24 סבל העונה מירידה דרסטית ביכולת. בופאל הגיע לסאות'המפטון עבור סכום שיא של 16 מיליון ליש"ט שלא ממש הצדיק את היכולת בלשון המעטה, ולמעשה, בשל ויכוחים עם מארק יוז הוא לא שיחק במשך למעלה מחודשיים. בכל זאת, הוא היה יכול לתרום לאריות האטלס ומדובר בהחלטה מפתיעה מאוד של רנאר.
פחות מזה ייחשב כישלון: בהתחשב בבית אליו נקלעה, רק הפסדים מחפירים בשלושת המשחקים שלה יהיו מאכזבים. נקודה ומעלה תחשב לבונוס.

תחזית:
יפסידו בכל שלושת המשחקים ויסיימו במקום הרביעי.
הדפס