שוער: מארק אנדרה טר שטגן
גרמניה, לראשונה בתולדותיה, קרסה לחלוטין במונדיאל 2018. היא הגיעה אליו כאלופה, לא החליפה מספיק שחקנים וותיקים, נתקעה עם הרכב, סגל ושיטה לא נכונים וחטפה שוק ממקסיקו ובעיקר מדרום קוריאה. ועדיין, לגרמנים יש עומק ודרך והשארתו של יוגי לב בתפקיד מוכיחה שמבחינתם מדובר בתקלה מקרית ולא יותר. אם באמת הכל יסתדר וגרמניה תחזור לגדולתה ב-2022, היא כנראה תצטרך לעשות זאת עם כמה שמות חדשים. מנואל נוייר שולט בנבחרת ביד רמה, אבל הוא כבר בן 32 והיה חלש במונדיאל אחרי עונה שלמה של פציעה. טר שטגן הנהדר חיכה בסבלנות ובטורניר הבא יגיע הרגע שלו.
הגנה: חוסה חימנס
היורש. הבלם של אתלטיקו מדריד לומד כבר כמה שנים את כל מה שאפשר מדייגו גודין. דור הזהב הנוכחי של אורוגוואי מתקרב לסיומו וגודין, סוארס וקבאני מזדקנים, אבל הסלסטה מראים שוב ושוב שהם יכולים לייצר נבחרות מצליחות. אם נניח יעפילו שוב לרבע הגמר בקטאר, הם כנראה יעשו זאת פעם נוספת בעזרת הגנת הברזל שלהם. חימנס, שבמונדיאל שהסתיים סידר לאורוגוואי ניצחון דרמטי וקריטי על מצרים במחזור הראשון, אמור להיות המנהיג הבא של ההגנה הזו.
הגנה: סמואל אומטיטי
ההתלבטות בין שני הבלמים של צרפת הייתה גדולה, אבל בסופו של דבר אחד נכנס להרכב והשני יסתפק בספסל שלנו. אומטיטי, כובש שער הניצחון בחצי הגמר, הראה בשנתיים האחרונות גרף שיפור עצום ועם הניסיון שיצבור בארבע השנים הקרובות בברצלונה, הוא יכול להגיע לקטאר כבלם הטוב בעולם ולהוביל את הטריקולור לשבור את "קללת האלופה".
הגנה: ירי מינה
גם חברו של אומטיטי להגנת בארסה נכנס לנבחרת. שלושה משחקים בלבד שיחק מינה במונדיאל ברוסיה, ובכל השלושה הוא ניצל את הגובה האדיר שלו כדי לכבוש. תחילת הדרך בקטאלוניה הייתה צולעת, אבל הטורניר הזה שם אותו על המפה ובגיל 23 בלבד, זו אמורה להיות תחילת הפריצה שלו. לקולומביה יש סגל איכותי, ששווה לכל הפחות העפלה לנוקאאוט גם בטורניר הבא. מינה, שצפוי לעזוב את ברצלונה לאנגליה, יתחזק וישתפר בשנים הקרובות ויהיה מעוז ההגנה של הקפטרוס, אזור בו הם נראו קצת פגיעים מדי במונדיאל שחלף.
קישור: איסקו
הזעזוע שספרד חטפה יום לפני שהמונדיאל החל, עם הפיטורים של ג'ולן לופטגי, התברר כגדול מדי. לה רוחה, שבשנתיים האחרונות הפכה שוב לאחת הנבחרות הטובות בעולם, נראתה אבודה תחת פרננדו היירו שמצא עצמו בתפקיד המאמן בטעות לגמרי. מי שנפגע אולי יותר מכל היה איסקו, שהתקשה להביא את האיכויות שלו לידי ביטוי בכדורגל המוזר שספרד שיחקה. כעת, לופטגי חובר לאיסקו בריאל וישפר אותו בשנים הקרובות, בהן הקשר אמור להפוך לפנים החדשות של ריאל אחרי העזיבה של רונאלדו. עכשיו, זו הקבוצה שלו ובגיל 30, במונדיאל הבא, ספרד אמורה להיות הנבחרת שלו. המבוגר האחראי והמנוסה שסופסוף יביא את הנבחרת לתוצאה ראויה אחרי כמה שנים שחונות.
קישור: דלה עלי
קשר טוטנהאם היה אחד החלקים הפחות מבריקים בנבחרת אנגלית לא מבריקה גם כך, אבל בגלל שהוא בסביבה כל כך הרבה זמן, קל לשכוח שהוא רק בן 22. המונדיאל ברוסיה היה הראשון של עלי, אבל ממש לא האחרון והאופי שנבחרת שלושת האריות הפגינה תפור עליו, שחקן שתמיד התנהל כמבוגר ואחראי יותר מגילו האמיתי. אחרי שצבר את הניסיון והגיע עם הנבחרת הכי רחוק שלה בשלושת העשורים האחרונים, במונדיאל הבא הוא כבר יוכל להשתדרג, לכבוש כמו שהוא עושה עם התרנגולים ואולי לסחוף את אנגליה לעוד הישג מרשים.
קישור: פיליפה קוטיניו
השחקן הכי חשוב כרגע בנבחרת ברזיל יגיע לקטאר כשהוא כבר בעשור הרביעי לחייו, כך שזה כנראה יהיה המונדיאל המשמעותי האחרון שלו. עד אז, לקוטיניו יש בשנה הבאה קופה אמריקה ביתית ואם יוביל את ברזיל לזכייה שם, הוא יהפוך סופית כנראה למנהיג הנבחרת. ברזיל לא ממש הצליחה במונדיאלים מאז הזכייה ב-2002, אבל אם תוכל סופסוף לשוב לגדולתה בטורניר המשונה שייערך בנסיכות, קוטיניו אמור להיות סמל ההצלחה הזו, האיש שירגיע את השטויות של ניימאר ויעזור לו להתרכז במשימה החשובה באמת.
קישור: לירוי סאנה
מכל שחקני ההרכב, רק אחד בכלל לא הגיע לרוסיה בקיץ הזה. השארתו של סאנה מחוץ לסגל נראתה הזויה מלכתחילה והתבררה כטעות איומה של יוגי לב וכעת רק ניתן לקוות שהוא הבין אותה. הכוכב הצעיר של מנצ'סטר סיטי רק בן 22 ואין סיבה שהוא לא יגיע למונדיאל בקטאר כשהוא בשל אחרי כמה שנים תחת גווארדיולה ובשיא הקריירה שלו (ואולי עם איזו זכייה בצ'מפיונס עד אז). כבר הזכרנו את הצורך של גרמניה ברענון. סאנה חייב להיות האיש במרכז המגרש, זה שמחליף את הדור של אוזיל ושות'.
התקפה: קיליאן אמבפה
ב-2010, תומאס מולר זכה בתואר השחקן הצעיר של המונדיאל וארבע שנים לאחר מכן, הוא היה אחד מכוכבי הזכייה של גרמניה בתואר. ב-2014, פול פוגבה זכה בתואר השחקן הצעיר של המונדיאל וארבע שנים לאחר מכן, הוא היה אחד מכוכבי הזכייה של צרפת בתואר. ב-2018, קיליאן אמבפה זכה בתואר השחקן הצעיר של המונדיאל. האם בעוד ארבע שנים הוא יוביל את צרפת לבק-טו-בק? הילד המופלא של פריס סן ז'רמן רק בן 19 וכבר סיפק מונדיאל אחד חלומי לרזומה, כשבתיאוריה, יש לו עוד שלושה כאלה לתת בשיא הקריירה. אם גרף ההתקדמות יימשך, אמבפה יכול להיות ה-MVP של קטאר 2022.
התקפה: גבריאל ז'סוס
ארבע שנים אחרי שצבע את רחובות הפאבלה בטורניר הביתי, החלוץ ממנצ'סטר סיטי גילה שחוסר הניסיון עדיין משמעותי בטורניר גדול כל כך כמו המונדיאל. אבל השנים הקרובות בסיטי אמורות לחשל אותו והוא יצטרך להיות ה-איש של ברזיל בחלק הקדמי בקטאר ולחורר שם רשתות, כדי שהסלסאו יתקדמו בטורניר.
התקפה: רומלו לוקאקו
כמו שקורה לו יותר מדי פעמים בפרמיירליג, לוקאקו פרח מול הקבוצות החלשות ונעלם במשחקים החשובים באמת. זה משהו שהוא חייב לתקן עד למונדיאל הבא, שיהיה ההזדמנות האחרונה שלו ושל דור הזהב של בלגיה להביא תואר. שני הסופרסטארים האחרים של הנבחרת, קווין דה בראונה ואדן הזאר, כבר יהיו בני 31 בטורניר בקטאר ואולי בתחילת הירידה שלהם. לוקאקו, הצעיר מהם בשנתיים, יהיה החוט המקשר בין השניים הללו לבין הדור הצעיר יותר (יאניק קראסקו, מיצ'י בטשוואי, אולי עדנאן ינוזאי וכו').
ספסל:
שוער: ג'יג'י דונארומה
איטליה (כנראה) לא תפספס עוד מונדיאל. היהלום של מילאן, אם ישמור על הראש במקום, יהיה יורש לבופון בתור מנהיג האזורי.
הגנה: רפאל וראן
כאמור, הבלם השני של צרפת נשלח לספסל אחרי התלבטות. וראן רק קצת פחות יציב מאומטיטי, אבל אפשר בשקט להחליף בין שניהם אם מתעקשים.
הגנה: בנג'מין פבאר
התגלית של צרפת במונדיאל הזה. הבעיה הגדולה של פבאר היא שהוא עלול להתגלות כ"one hit wonder", כמו שקרה ללא מעט תגליות מונדיאל בעבר (בעיקר שחקני הגנה שבאו משום מקום). נקווה שזה לא יקרה לו ושהוא כן יהיה בין כוכבי הטורניר בקטאר.
קישור: סאול
לצד איסקו, אמור להוביל את מרכז המגרש של ספרד להישגים טובים יותר ובעיקר כדורגל מהנה יותר בעתיד הקרוב.
קישור: אדריאן ראביו
צרפת כל כך מפוצצת בכישרון, שדשאן ויתר עליו לגמרי, כי הוא לא ממש מתאים לשיטה של הנבחרת. אבל מטוידי, אנזונזי ואפילו קאנטה לקראת הסוף, כך שיתפנה בקישור מקום אליו ראביו אמור להיכנס.
התקפה: טימו ורנר
המפציץ של לייפציג רק בן 22 ומעכשיו, אחרי מונדיאל רע מאוד שלו, צריך להפוך לסקורר החדש של גרמניה, היורש של תומאס מולר. עוד חלק מהמהפכה המתבקשת של המאנשאפט.
התקפה: הירוינג לוסאנו
הכישרון הענק ממקסיקו הכניע את גרמניה במונדיאל הזה, אבל הנבחרת כרגיל עפה בשמינית הגמר. אם היא רוצה להתחיל להשתפר, לקראת הטורניר החצי-ביתי שלה ב-2026, לוסאנו הוא המנהיג הבא שלה.